מדינות בדרום אפריקה

כמה אומות בדרום אפריקה

ממוקם בחלק הדרומי של אפריקה, דרום אפריקה מורכבת מ -5  מדינות. להלן רשימה אלפביתית של כל המדינות בדרום אפריקה: בוצואנה, לסוטו, נמיביה, סווזילנד ודרום אפריקה.

1. דרום אפריקה

דרום אפריקה, רשמית הרפובליקה של דרום אפריקה, היא רפובליקה באפריקה, החלק הדרומי ביותר של יבשת אפריקה.

הדגל הלאומי של דרום אפריקה
  • בירה: פרטוריה (הנהלה), בלומפונטיין (הרשות השופטת), קייפטאון (המחוקקת)
  • שטח: 1,219,090 קמ"ר
  • שפות: אפריקנס ואנגלית (בתוספת אחת עשרה שפות רשמיות)
  • מטבע: ראנד

2. בוצואנה

בוצואנה היא רפובליקה בדרום אפריקה. למדינה אין חוף והמדינה גובלת במזרח עם זימבבואה, בדרום מערב ובדרום עם דרום אפריקה, במערב ובצפון עם נמיביה. לפני העצמאות מבריטניה, המדינה הייתה ענייה מאוד אבל כיום יש קצב צמיחה גבוה והיא מדינה שלווה מאוד לאזור.

הדגל הלאומי של בוצואנה
  • בירה: גאבורון
  • שטח: 581,730 קמ"ר
  • שפה אנגלית
  • מטבע: פולה

3. לסוטו

לסוטו, רשמית ממלכת לסוטו, היא מונרכיה בדרום אפריקה, מובלעת של, ולפיכך מכל עבר מוקפת בדרום אפריקה ואחת המדינות הקטנות באפריקה.

הדגל הלאומי של לסוטו
  • בירה: Maseru
  • שטח: 30,360 קמ"ר
  • שפות: אנגלית וססוטו
  • מטבע: לוטי

4. נמיביה

נמיביה, רשמית הרפובליקה של נמיביה, היא מדינה בדרום מערב אפריקה על האוקיינוס ​​האטלנטי. המדינה גובלת באנגולה, בוצואנה, דרום אפריקה וזמביה. לאורך החוף נמצאים מדבר נמיב וממזרח מדבר קלהארי.

הדגל הלאומי של נמיביה
  • בירה: וינדהוק
  • שטח: 824,290 קמ"ר
  • שפה אנגלית
  • מטבע: דולר נמיבי

5. סווזילנד

סווזילנד, רשמית ממלכת סווזילנד, היא מונרכיה מוחלטת הממוקמת בדרום אפריקה. זוהי המדינה הקטנה ביותר באזור, חסרת חוף וגובלת עם מוזמביק במזרח ודרום אפריקה בצפון, מערב ודרום.

הדגל הלאומי של סווזילנד
  • בירה: Mbabane / Lobamba
  • שטח: 17,630 קמ"ר
  • שפות: אנגלית וסוסואטי
  • מטבע: לילנג'ני

מדינות בדרום אפריקה לפי אוכלוסייה ובירות שלהן

כפי שצוין לעיל, ישנן חמש מדינות עצמאיות בדרום אפריקה. ביניהם, המדינה הגדולה ביותר היא דרום אפריקה והקטנה ביותר היא סווזילנד מבחינת אוכלוסיה. הרשימה המלאה של מדינות דרום אפריקה עם בירות  מוצגת בטבלה שלהלן, מדורגת לפי סך האוכלוסייה האחרונה.

דַרגָה מדינה אוּכְלוֹסִיָה שטח קרקע (קמ"ר) עיר בירה
1 דרום אפריקה 57,725,600 1,214,470 פרטוריה, קייפטאון, בלומפונטיין
2 נמיביה 2,458,936 823,290 וינדהוק
3 בוצואנה 2,338,851 566,730 גאבורון
4 לסוטו 2,007,201 30,355 מאסרו
5 סווזילנד 1,367,254 6704 אמבאפה

מפה של מדינות דרום אפריקה

מפה של מדינות דרום אפריקה

היסטוריה קצרה של דרום אפריקה

היסטוריה אנושית מוקדמת

תקופה פרהיסטורית

דרום אפריקה מתהדרת באחת ההיסטוריות הארוכות ביותר של מגורים אנושיים על פני כדור הארץ. האזור הוא ביתם של כמה מהעדויות העתיקות ביותר לחיי אדם, עם ממצאים ארכיאולוגיים במקומות כמו ערש האנושות בדרום אפריקה ומערת הגבול באסווטיני המתוארכים למיליוני שנים. אבות אנושיים מוקדמים, כולל אוסטרלופיתקוס והומו ארקטוס, שוטטו באדמות הללו, והותירו מאחוריהם מאובנים וכלי אבן.

עמי סן ו-חויהוי

הסאן (הבושמנים) והחויכוי (הוטנטוטים) הם בין התושבים המוקדמים ביותר הידועים של דרום אפריקה. הסאן היו בעיקר ציידים-לקטים, שניצלו את הידע העמוק שלהם על הארץ כדי לשרוד בסביבות קשות. הח'ויכואי, שהגיעו מאוחר יותר, עסקו בפסטורליה, גידול בעלי חיים והקמת יישובי קבע יותר. לקבוצות אלו הייתה הבנה מעמיקה של סביבתן וקיימו מסורות בעל פה עשירות שעטפו את ההיסטוריה, האמונות והידע שלהן.

עלייתן של ממלכות אפריקה

Mapungubwe

אחת החברות המורכבות המוקדמות ביותר בדרום אפריקה הייתה ממלכת Mapungubwe, אשר פרחה בין המאות ה-11 וה-13. ממוקם בדרום אפריקה של ימינו, בסמוך לגבולות זימבבואה ובוצוואנה, Mapungubwe היה מרכז מסחר משמעותי, שעסק בזהב, שנהב וסחורות אחרות עם סוחרים רחוקים כמו סין והודו. שקיעתה של הממלכה סללה את הדרך לעלייתה של זימבבואה הגדולה.

זימבבואה הגדולה

ממלכת זימבבואה הגדולה צמחה בסביבות המאה ה-11 והפכה למדינה המשמעותית והמשפיעה ביותר בדרום אפריקה עד המאה ה-14. ידועה במבני האבן המרשימים שלה, כולל המתחם הגדול ומתחם היל, זימבבואה הגדולה הייתה מוקד של מסחר ותרבות. כלכלת הממלכה התבססה על חקלאות, רעיית בקר ורשתות סחר נרחבות שהגיעו לחוף הסווהילי ומעבר לו. השפעתה של זימבבואה הגדולה דעכה במאה ה-15, ככל הנראה עקב שינויים סביבתיים וניצול יתר של משאבים.

חקר וקולוניזציה באירופה

השפעה פורטוגזית

הגעתם של האירופים לדרום אפריקה החלה עם הפורטוגזים בסוף המאה ה-15. ברטולומיאו דיאס הקיף את כף התקווה הטובה בשנת 1488, ואסקו דה גאמה הגיע לאוקיינוס ​​ההודי דרך הקצה הדרומי של אפריקה בשנת 1497. הפורטוגלים הקימו עמדות מסחר ומבצרים לאורך החוף, בשאיפה לשלוט בדרכי הסחר הרווחיות של תבלינים להודו. איי הודו המזרחית.

קולוניזציה הולנדית

בשנת 1652 הקימה חברת הודו המזרחית ההולנדית תחנת כיבוד בכף התקווה הטובה, והניחה את היסודות לקייפטאון. יישוב זה גדל למושבה כאשר חקלאים הולנדים, הידועים כבורים, עברו ליבשה כדי להקים חוות וחוות. ההתרחבות הובילה לסכסוכים עם הילידים חויקוי וסאן ומאוחר יותר עם קבוצות דוברות בנטו שהיגרו דרומה.

הקולוניזציה וההתפשטות הבריטית

ההשתלטות הבריטית

הבריטים כבשו את מושבת הכף מידי ההולנדים במהלך מלחמות נפוליאון בשנת 1806. תחת השלטון הבריטי, המושבה התרחבה באופן משמעותי, והגיעו גלים של מתיישבים בריטים. הבריטים הציגו מדיניות חדשה, כולל ביטול העבדות ב-1834, מה שגרם למתיחות עם הבורים. החיכוך הזה הגיע לשיאו בטרק הגדול של שנות ה-30 וה-40, שבמהלכו נדדו בוור-וורטרקים לפנים הארץ כדי להקים רפובליקות עצמאיות כמו מדינת אורנג' החופשית וטרנסוואל.

גילוי של יהלומים וזהב

גילוי היהלומים בקימברלי ב-1867 וזהב ב-Witwatersrand ב-1886 שינה את דרום אפריקה. ממצאי מינרלים אלה משכו מבול של מהגרים והשקעות, מה שהזינו צמיחה כלכלית מהירה ופיתוח תשתיות מודרניות. עם זאת, התחרות על השליטה במשאבים אלה העצימה את הסכסוכים בין הבריטים לבורים, כמו גם עם קבוצות אפריקאיות ילידיות.

מלחמות אנגלו-זולו ואנגלו-בורים

מלחמת אנגלו-זולו

מלחמת אנגלו-זולו של 1879 הייתה סכסוך בין האימפריה הבריטית לממלכת הזולו. הבריטים ביקשו להרחיב את שליטתם בדרום אפריקה, ואילו הזולו, בפיקודו של המלך צ'טשוויו, התנגדו. למרות ניצחונות ראשוניים של הזולו, לרבות קרב איסנדלוואנה המפורסם, הבריטים הביסו בסופו של דבר את הזולו, מה שהוביל להתאגדות הממלכה באימפריה הבריטית.

מלחמות אנגלו-בורים

המתיחות בין הבריטים לבורים הגיעה לשיאה בשני סכסוכים משמעותיים: מלחמת אנגלו-בורים הראשונה (1880-1881) ומלחמת אנגלו-בורים השנייה (1899-1902). המלחמה הראשונה הסתיימה בניצחון בורים, שהבטיח את עצמאותה של טרנסוואל ומדינת אורנג' החופשית. עם זאת, המלחמה השנייה, שנוצרה על ידי מחלוקות על השליטה במכרות זהב וזכויות פוליטיות, הביאה לניצחון בריטי. הסכם Vereeniging ב-1902 סיים את המלחמה, והרפובליקות הבורים שולבו באימפריה הבריטית.

אפרטהייד והעידן המודרני

הקמת אפרטהייד

ב-1948 עלתה המפלגה הלאומית לשלטון בדרום אפריקה ויישמה את מדיניות האפרטהייד, מערכת של הפרדה גזעית ממוסדת ואפליה. חוקי האפרטהייד הפרידו בין אנשים על בסיס גזע, והגבילו את הזכויות והחירויות של דרום אפריקאים שאינם לבנים. משטר האפרטהייד התמודד עם התנגדות פנימית משמעותית וגינוי בינלאומי.

מאבק לשחרור

את המאבק באפרטהייד הובילו תנועות פוליטיות וחברתיות שונות, בעיקר הקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC) ומנהיגו, נלסון מנדלה. טבח שארפוויל ב-1960 ומרד סווטו ב-1976 היו אירועים מרכזיים שעוררו את ההתנגדות לאפרטהייד. לחץ בינלאומי, סנקציות כלכליות ותסיסה פנימית אילצו בסופו של דבר את ממשלת דרום אפריקה לנהל משא ומתן על קץ לאפרטהייד.

מעבר לדמוקרטיה

בשנת 1990 הכריז הנשיא FW דה קלרק על הסרת האיסור על ה-ANC ועל שחרורו של נלסון מנדלה מהכלא. משא ומתן בין הממשלה לקבוצות נגד אפרטהייד הוביל לבחירות הדמוקרטיות הראשונות ב-1994, בהן נבחר מנדלה לנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה. המעבר לדמוקרטיה סימן עידן חדש עבור דרום אפריקה, עם מאמצים להתמודד עם מורשת האפרטהייד ולקדם פיוס ופיתוח.

דרום אפריקה בת זמננו

אתגרים כלכליים וחברתיים

דרום אפריקה מתמודדת היום עם אתגרים רבים, כולל אי ​​שוויון כלכלי, חוסר יציבות פוליטית ומשברים בריאותיים כמו HIV/איידס. מדינות באזור פועלות לגוון את הכלכלות שלהן, לשפר את הממשל ולהתייחס לבעיות חברתיות. דרום אפריקה, הכלכלה הגדולה ביותר באזור, ממלאת תפקיד מכריע בפוליטיקה ובפיתוח האזורי.

שיתוף פעולה אזורי

קהילת הפיתוח של דרום אפריקה (SADC), שהוקמה ב-1992, שמה לה למטרה לקדם אינטגרציה אזורית ושיתוף פעולה כלכלי בין המדינות החברות. יוזמות SADC מתמקדות בפיתוח תשתיות, סחר ופתרון סכסוכים, ותורמים ליציבות ולצמיחה של האזור.

You may also like...